טרומר יעקב (קובי)

רשויות מוניציפאליות רבות מתמודדות עם אובדני מים, ניהול אובדני המים מהווה זה שנים רבות אתגר ניהולי. בשנה האחרונה נעשה מאמץ מרוכז של גופים ממשלתיים ומוניציפאליים  לצמצום אובדני  המים לרמה ממוצעת של כ- 10% שנתי, אך רשויות רבות עדיין מנהלות את משק המים שלהן סביב רמות ממוצעות של 15% אובדני מים. קיים "בלבול" מסוים בעצם השימוש במונח "פחת מים" לבין המונח "אובדני מים", שהרי מים אינם פוחתים אלא אובדים, מכירת מים שהמועצה/ עירייה מכרה לצרכנים ושאינה נמדדת לא מהווה פחת בהגדרה אלא מכירה ללא תמורה. כלומר, יש להבחין בין פחת מים ואובדני מים. ישנן הערכות שונות לגבי האובדנים הפיזיים הנובעים מדליפות מצנרת ואביזרים וגלישות ממאגרים  לבין האובדנים המנהלתיים של המים הנובעים מגניבות מים, תקלות מדידה במדי המים, ובעיות בקריאת מודדי המים.  לרוב, רוב הערכות  המקומיות מבוססות על תחושות בטן של האחראים למשק המים ואינם מבוססות על נתונים כמותיים.  אובדני המים מהווים מדד לרמת הניצולת של מפעל המים המוניציפאלי, ככול שאובדני המים נמוכים יותר יעילות רשת המים גבוהה יותר. קיימים פתרונות שונים לאובדני המים עליהם עמדנו בגיליונות הקודמים של הירחון מוניציפאלי. כאשר המסר העיקרי היה שאין מדובר בפתרון אחד הזהה לכולם, בכול ישוב יש להתאים את הפיתרון לבעיה המקומית על בסיס סקר שיגדיר את מרכיב אובדני המים ואז להציע סל פתרונות מתאים הנדרש להקטנת אובדני המים.

בכוונת מסמך זה להציף את החשיבות שביעילות ניהול צמצום אובדני המים ברשויות המוניציפאליות מזווית ראייה פרויקטאלית על בסיס שיקולי עלות תועלת על רקע ייקור המים הצפוי בחודש הקרוב.  ככלל, עלינו להתייחס לניהול צמצום אובדני המים כאל פרויקט שנתון לאילוצי משאבים מוגבלים, פרוייקט שצריך לתכנן אותו, לבצע ולבקר אותו. על פי רוב הרשות המוניציפאלית אינה יכולה במשאביה במגבלות התפעול השוטפות  לבצע את הפרויקט על כול מרכיביו בעצמה ולכן נדרשת לסיוע במיקור חוץ של מספר פעילויות שהינן חלק בלתי נפרד מהפתרון, אך מחובת הרשות לנהל את הפרוייקט בצורה יעילה. פרויקט ניהול צמצום אובדני המים צריך שיסתיים כאשר מושג אחוז אובדני המים שהוגדר להשגה במסגרת, או כאשר מתברר כי ההשקעה הנדרשת בתשתיות המים גדולה מהתועלת שתיווצר עם ההשקעה.  ישנם מספר תחומי ידע הנדרשים לניהול פרוייקט מסוג זה, אעמוד על החשובים שבהם:

ניהול תכולת הפרוייקט: תהליך הייזום צריך שיובל ע"י הרשות המוניציפאלית/ תאגיד המים בשיתוף עם גורמי הביצוע, צריך להגדיר ביחד עם בעלי העניין הרלוונטיים את מטרות הפרויקט ובכלל כך את  אחוז אובדני המים אליהם אנו רוצים להגיע, צריך לתכנן את תכולת הפרויקט ואת אופן מימוש השינויים שידרשו תוך כדי הביצוע, ובכול מקרה לאשר את ביצועו של הפרוייקט ברמות הנדרשות.

ניהול הזמן בפרוייקט:  צריך להגדיר את כול הפעילויות על ציר הזמן מרמת סקר אובדני המים הפיזיים  והמנהלתיים דרך עיבוד הנתונים, הכנת מאזן מים, הכנת אומדנים, סדרי עדיפויות ותוכנית עבודה לביצוע, ניהול הביצוע. צריך שלוח הזמנים של הפרוייקט  באמצעות תרשימי רשת , תרשימי גאנט, תרשימים של אבני דרך יכלול תאריך התחלה מתוכנן של סקר התשתיות ותאריך הסיום שלו ואז ניתן יהיה לתכנן את הזמן של שאר השלבים.

ניהול האיכות בפרוייקט: צריך לוודא כי שיטת העבודה לאיתור אובדני המים הינה כזאת שתקיף את כול  האובדנים, ושהשימוש באמצעים הטכנולוגיים לאיתור אובדני המים הפיזיים הינם האמצעים המובילים ביותר הקיימים בשוק המקומי, מובילים בהיבט היותם ראשונים בתקיפותם ובמהימנותם, כך שלא נידרש לחפירות מיותרות בקרקע. לכך כמובן להוסיף את הניסיון המצטבר של הגורם האנושי בהפעלת אמצעים אלה.

ניהול התקשורת בפרוייקט:  צריך לתכנן את תהליך זרימת המידע בין מנהלי הפרוייקט של הרשות ושל הקבלן והכול בזמן אמת, בסיומו של יום עבודה, ובסיום שלב מתוכנן  , אם לצורך תזמון מחפרון לחפירות נדרשות כחלק מתהליך גילוי הנזילות, או לסיוע טכני לצורך כניסה לחצרות פרטיים וכו'. או לצורך קבלת החלטות בדבר ביצוע שינויים בפרוייקט לאור נתוני הסקר, שהרי קיימת חפיפה מסוימת בין עיתוי ביצוע הסקר לבין תחילת מימוש תיקון הליקויים.

ניהול העלויות הפרוייקט: צריך לתכנן את כלל העלויות לביצוע הפרוייקט כאשר הם נגזרים מתוצאות סקר התשתיות, צריך לתכנן את המשאבים כמו עלויות ביצוע הסקר, האם סקר מלא או סקר מדגמי, כלומר באילו משאבים ובאילו כמויות מכול משאב יהיה צורך כדי לבצע את פעילויות הפרוייקט, צריך לבצע אומדן עלויות ולהעריך את אומדן העלויות הדרושים להשלמת הפרוייקט, צריך לתקצב את העלויות בהתאם לפעילויות נפרדות ולבסוף לבקר את העלויות בתקציב הפרוייקט. 

אם כן, קיים צורך לנהל את פרוייקט צמצום אובדני המים בראייה פרויקטאלית ולו רק על מנת להגדיר את הצורך הכמותי, על מנת למצוא את נקודת האיזון הכלכלית ביחס לביצוע פעולות לצמצום אובדני המים, כנגד ההשקעה בפעילות שכזו, צריך לבצע מאזן כמותי של נפח המים האובד פיסית ומנהלית. רק לאחר מכן ניתן לעבור לערך כלכלי וממנו לגזור את היקף העבודות, בזמן ובמרחב, הנכון להשגת האיזון בין השקעה לתועלת. נקודת האיזון צריך שתוגדר כעלות בה ערך ההשקעות למ"ק בחיפוש דלף נסתר שווה לעלות רכישה של מ"ק נוסף מספק המים. מכאן שאם פעילות הגילוי של אובדני מים למ"ק תהיה גבוהה מעלות רכישה של מ"ק עבור הרשות המוניציפאלית אזי העלות בקנייה של מ"ק עדיפה. נתון זה חשוב במיוחד לאור האטרקטיביות שלו על רקע  הייקור הצפוי במחיר המים בחודש הקרוב, שכן שינוי במחיר המים משנה מיידית את נקודת האיזון, כמו גם שנוי בעלויות העבודה של פרויקט איתור אובדני מים. ולכן רק סקר אובדני מים שאת היקפו ניתן להגדיר בשלב הייזום ייתן לנו את המענה לפילוג הגיאוגרפי של הפסדי המים, לעוצמת הדלף, למשך האירוע. רק הבנה מלאה של מרכיבי הדלף שייעשה בצורה מקצועית יאפשר לנו להעריך נכון את נפח המים שהולך לאיבוד גם אם נידרש להנחות עבודה ביחס למשתנים המשפעים האחד על משנהו כמו עוצמת הדלף המשתה על ציר הזמן והשפעתה על התחשיב הכולל, כך שרק לאחר ביצוע סקר איכותי צריך להתכנס בראייה פרויקטאלית על בסיס שיקולי עלות תועלת לתוכנית צמצום אובדני מים.

ניהול האיכות בפרויקט: ביחס ישר לשימוש במשאבים ואמצעים המובילים בשוק- כדוגמת אקווה סקאן 610 לגילוי נזילות

(*) הכותב הינו מנכ"ל חברת D&I העוסקת בצמצום אובדני מים וניהול משקי מים ואנרגיה.

​

לחזרה לכלל המאמרים >

יעילות צמצום אובדני מים ברשיות מוניציפאליות- על רקע ייקור המים הצפוי בחודש הקרוב​